אנשי פילאטיס כל כך אוהבים את התמונות של ג׳ו מהספר Return to life נכון?
אם נחשוב על זה, בזכות יום הצילומים הזה, נותר תיעוד של כל רפרטואר המזרן אשר לנצח יהיה רלוונטי, מרתק וחשוב להנצחת השיטה.
אנשי פילאטיס כל כך אוהבים את התמונות של ג׳ו מהספר Return to life נכון? אם נחשוב על זה, בזכות יום הצילומים הזה, נותר תיעוד של כל רפרטואר המזרן אשר לנצח יהיה רלוונטי, מרתק וחשוב להנצחת השיטה.
באופן אישי, אני תמיד מתעניינת בתהליכי יצירה: מי האנשים הנמצאים מאחורי הקלעים, מי חשב על הרעיון?
איך נרקם התהליך, מי בחר את אנשי המקצוע? עם איזה אתגרים/דילמות הם התמודדו עד להשגת התוצאה אותה דמיינו? בעיניי התהליכים הם הסיפור האמיתי בעיקר כאשר התוצאה היא מרשימה וחשובה.
אז התחלתי לחפש חומר על יום הצילומים בו צולם גו׳ מבצע את רצף רפרטואר המזרן, מי עמד מאחורי המצלמה,
מה היו מערכות היחסים ביניהם וכל מידע המחבר אותנו לתהליך היצירה של הספר RETURN TO LIFE
באופן אישי, אני תמיד מתעניינת בתהליכי יצירה: מי האנשים הנמצאים מאחורי הקלעים, מי חשב על הרעיון? איך נרקם התהליך, מי בחר את אנשי המקצוע? עם איזה אתגרים/דילמות הם התמודדו עד להשגת התוצאה אותה דמיינו. בעיניי התהליכים הם הסיפור האמיתי בעיקר כאשר התוצאה היא מרשימה וחשובה.
אז התחלתי לחפש חומר על יום הצילומים בו צולם גו׳ מבצע את רצף רפרטואר המזרן, מי עמד מאחורי המצלמה, מה היו מערכות היחסים בינהם וכל מידע המחבר אותנו לתהליך היצירה של הספר RETURN TO LIFE
הצלם של ג׳וזף פילאטיס
ג'ורג' הוינינגן היונה
George Hoyningen Huene
ג'ורג' הוינינגן היה צלם אופנה אמריקאי מפורסם ומוכר כחלוץ בצילום האופנה, אחד מהצלמים הראשונים שצילמו הפקות אופנה עבור המותגים: שאנל, בלנסיאגה וקרטייה, חוג חבריו כלל את מאן ריי, סלבדור דאלי ופבלו פיקאסו. הוא הכיר את ג׳ו וקלרה כאשר הגיע להתאמן בסטודיו שלהם בניו יורק, הוא היה תלמיד מסור וגם חבר קרוב שנסע איתם בחודשי הקיץ להתאמן בג׳ייקוב פילו בבקט.
כאמן, עם רגישות לקומפוזיציה, לגוף האדם, איכות תנועתית ואסתטיקת השרירים הוא היה הבחירה האידיאלית והטבעית ביותר לצילום הספר.
ג'ורג' הוינינגן היה צלם אופנה אמריקאי מפורסם ומוכר כחלוץ בצילום האופנה, אחד מהצלמים הראשונים שצילמו
הפקות אופנה עבור המותגים: שאנל, בלנסיאגה וקרטייה. חוג חבריו כלל את מאן ריי, סלבדור דאלי ופבלו פיקאסו.
הוא הכיר את ג׳ו וקלרה כאשר הגיע להתאמן בסטודיו שלהם בניו יורק, הוא היה תלמיד מסור וגם חבר קרוב שנסע
איתם בחודשי הקיץ להתאמן בג׳ייקוב פילו בבקט.
כאמן, עם רגישות לקומפוזיציה, לגוף האדם, איכות תנועתית ואסתטיקת השרירים הוא היה הבחירה האידיאלית
והטבעית ביותר לצילום הספר.
מעניין לראות את הקשר לסגנון האומנותי שלו:
מעניין לראות את הקשר
לסגנון האומנותי שלו:
- הוא הושפע עמוקות מאמנות יוון העתיקה. הצילומים שלו התאפיינו בשימוש באלמנטים ארכיטקטוניים,
בדים נשפכים וצלליות חדות שגרמו לדוגמנים להיראות כמו פסלי שיש חיים. - משחקי אור וצל דרמטיים: הוא היה מאסטר בטכניקת הקונטראסט Chiaroscuro.
התאורה שלו הייתה מתוחכמת מאוד, יצרה עומק ועטפה את המצולמים באווירה מסתורית ואלגנטית - קומפוזיציה גאומטרית: הצילומים שלו היו מחושבים, נקיים ומאוזנים להפליא, ללא אלמנטים מיותרים ברקע
הוא הושפע עמוקות מאמנות יוון העתיקה. הצילומים שלו התאפיינו בשימוש באלמנטים ארכיטקטוניים, בדים נשפכים וצלליות חדות שגרמו לדוגמנים להיראות כמו פסלי שיש חיים.
משחקי אור וצל דרמטיים: הוא היה מאסטר בטכניקת הקונטראסט Chiaroscuro. התאורה שלו הייתה מתוחכמת מאוד, יצרה עומק ועטפה את המצולמים באווירה מסתורית ואלגנטית
קומפוזיציה גאומטרית: הצילומים שלו היו מחושבים, נקיים ומאוזנים להפליא, ללא אלמנטים מיותרים ברקע.
מיצירותיו המפורסמות | The Divers הצוללנים, 1930
מיצירותיו המפורסמות:
The Divers הצוללנים, 1930
תצלום של גבר ואישה בבגדי ים יושבים על רציף ומביטים אל הים.
צילום זה הגדיר מחדש את צילום האופנה והפך לסמל של חופש, מודרניזם ושלמות גאומטרית.
תצלום של גבר ואישה בבגדי ים יושבים על רציף ומביטים אל הים. צילום זה הגדיר מחדש את צילום האופנה והפך לסמל של חופש, מודרניזם ושלמות גאומטרית.
פורטרטים של כוכבי הוליווד
צילומים בלתי נשכחים של גדולי הקולנוע בינהם גרטה גרבו, קתרין הפבורן ומרלן דיטריך.
הצילום הדגיש והאיר את הזוהר הדרמטי שלהם.
מרלין דיטריך בצילומיו של הוינינגן
גרטה גרבו בצילומו של הוינינגן
על יום הצילומים של פילאטיס על המזרן
הצילומים התקיימו בקיץ 1941 בסטודיו של קלרה וג׳ו 939 Eighth Avenue מנהטן, ניו יורק.
פילאטיס היה בן 58 ביום הצילומים (על אף שבפירסומים הוצג שהוא בן 60)
הספר יצא לאור רק 4 שנים לאחר מכן בשנת 1945. הם צולמו בחדר האחורי לטובת שליטה בתאורה
הצילום היה במצלמת פורמט מה שדרש מג'ו להחזיק כל תנוחה Static Hold למשך זמן רב תחת תאורה חמה מאוד.
מספר שנים לאחר צילום הספר, הוינינגן עבר לגור בלוס אנג'לס שם צילם הפקות אופנה
של מותגים גדולים, כוכבי קולנוע וצילומי אומנות.
הוא נפטר משבץ מוחי בשנת 1968 בביתו בלוס אנג׳לס, כשנה אחרי מותו של פילאטיס.
צילומי המזרן שימשו את שתי מהדורות הספר שהוציא פילאטיס, לא נעשו צילומים נוספים כפי שלעיתים מוצג.
הצילומים התקיימו בקיץ 1941 בסטודיו של קלרה וג׳ו 939 Eighth Avenue מנהטן, ניו יורק.
פילאטיס היה בן 58 ביום הצילומים (על אף שבפירסומים הוצג שהוא בן 60)
הספר יצא לאור רק 4 שנים לאחר מכן בשנת 1945.
הם צולמו בחדר האחורי לטובת שליטה בתאורה. הצילום היה במצלמת פורמט מה שדרש מג'ו להחזיק כל תנוחה Static Hold למשך זמן רב תחת תאורה חמה מאוד.
מספר שנים לאחר צילום הספר, הוינינגן עבר לגור בלוס אנג'לס שם צילם הפקות אופנה של מותגים גדולים, כוכבי קולנוע וצילומי אומנות.
הוא נפטר משבץ מוחי בשנת 1968 בביתו בלוס אנג׳לס, כשנה אחרי מותו של פילאטיס. צילומי המזרן שימשו את שתי מהדורות הספר שהוציא פילאטיס, לא נעשו צילומים נוספים כפי שלעיתים מוצג.
אז הויזואל של הספר היה בניצוחו של הוינינגן
אבל מי היה אחראי על הפן הכתוב, הערוך והמילולי?
אז הויזואל של הספר היה בניצוחו של הוינינגן, אבל מי היה אחראי על הפן הכתוב, הערוך והמילולי?
הצלע השלישת בהפקת הספר Return to life הוא הכותב/עורך של הספר: ויליאם ג׳ון מילר
תפקידו המרכזי היה לתרגם את הרעיונות המופשטים והאינטנסיביים של ג'ו לשפה כתובה, רהוטה ומשכנעת.
חשוב לזכור שג׳ו הגיע מגרמניה, האנגלית שלו לא הייתה טובה ונדרש גורם מתווך שינגיש את המסרים לכתיבה באנגלית.
בלי וויליאם ג'ון מילר, סביר להניח שהפילוסופיה של פילאטיס הייתה נשארת כאוסף של רעיונות בעל פה.
הוא היה הגשר בין הגאונות התנועתית של ג'ו לבין היכולת להפוך אותה לשיטה כתובה שניתן ללמד בכל העולם.
מילר היה עורך דין במקצועו וחובב כושר מושבע, הוא היה אחד התלמידים המסורים והוותיקים ביותר
של ג'וזף וקלרה פילאטיס בסטודיו בשדרת שמינית בניו יורק.
מילר לא רק כתב את הספר עם ג׳ו, אלא גם סייע לו בהיבטים המשפטיים והעסקיים
של הפצת השיטה בשנות ה 40 וה 50. הוא היה מעורב בניסיונות לרשום סימני מסחר ופטנטים עבור ג'ו.
מילר היה דמות מפתח לא רק בכתיבת הספר, אלא גם בשמירה על הסדר הניהולי של הסטודיו בתקופות מסוימות,
הוא היה חלק ממעגל מצומצם מאוד של אנשים שג'ו סמך עליהם לחלוטין.
הצלע השלישת בהפקת הספר Return to life הוא הכותב/עורך של הספר: ויליאם ג׳ון מילר, כשתפקידו המרכזי היה לתרגם את הרעיונות המופשטים והאינטנסיביים של ג'ו לשפה כתובה, רהוטה ומשכנעת. חשוב לזכור שג׳ו הגיע מגרמניה, האנגלית שלו לא הייתה טובה ונדרש גורם מתווך שינגיש את המסרים לכתיבה באנגלית.
בלי וויליאם ג'ון מילר, סביר להניח שהפילוסופיה של פילאטיס הייתה נשארת כאוסף של רעיונות בעל פה. הוא היה הגשר בין הגאונות התנועתית של ג'ו לבין היכולת להפוך אותה לשיטה כתובה שניתן ללמד בכל העולם. מילר היה עורך דין במקצועו וחובב כושר מושבע, הוא היה אחד התלמידים המסורים והוותיקים ביותר של ג'וזף וקלרה פילאטיס בסטודיו בשדרת שמינית בניו יורק.
מילר לא רק כתב את הספר עם ג׳ו, אלא גם סייע לו בהיבטים המשפטיים והעסקיים של הפצת השיטה בשנות ה 40 וה 50. הוא היה מעורב בניסיונות לרשום סימני מסחר ופטנטים עבור ג'ו.
מילר היה דמות מפתח לא רק בכתיבת הספר, אלא גם בשמירה על הסדר הניהולי של הסטודיו בתקופות מסוימות, הוא היה חלק ממעגל מצומצם מאוד של אנשים שג'ו סמך עליהם לחלוטין.
" תודה מיוחדת לג'ורג' הוינינגן היונה
George Hoyningen Huene
על סבלנותו הבלתי רגילה ומיומנותו המקצועית
היוצאת מן הכלל בהפקת הצילומים המשובחים
המאיירים את הטקסט הטכני לכל אורך
RETURN TO LIFE"
" תודה מיוחדת לג'ורג' הוינינגן היונה
George Hoyningen Huene
על סבלנותו הבלתי רגילה
ומיומנותו המקצועית היוצאת מן הכלל
בהפקת הצילומים המשובחים
המאיירים את הטקסט הטכני לכל אורך
RETURN TO LIFE"