ספטמבר 1963
שחור על גבי לבן ג׳ו כותב במכתב לנשיא קנדי על תוכנית יחידות הלימוד של שיטתו.
זהו המסמך המשפטי, הרשמי ביותר שבו ג'וזף מתאר את מבנה שיטתו.
מכאן התחלתי לחפש חומר, הוכחות והסברים נוספים על תוכנית 12 היחידות של ג׳ו
ובעקבות אחת החוקרות האהובות עליי, קאתי סטארק, קראתי את ההסבר הבא:
היחידות תואמות את 12 המכשירים המרכזיים שג'ו בנה והגדיר כעמודי התווך של הסטודיו.
כל מכשיר נחשב כתחנת עבודה, Unit:
The results of this extensive research,
organized in
TWELVE UNITS
are now presented...
Joseph Pilates
ובתרגום לעברית:
"…תוצאות המחקר המעמיק הזה, אשר מסודרות ל12 יחידות, מוצגות כעת…"
ג'וזף פילאטיס
- Reformer
- Cadillac
- Wunda Chair
- Electric Chair
- Baby Chair
- Ladder Barrel
- Spine Corrector
- Small Barrel
- Pedi-Pole
- Guillotine
- Foot/Toe Correctors תיקוני קצוות
- Matwork יחידת הבסיס
12 היחידות הן המבנה הארגוני של השיטה, סילבוס לתוכנית לימודים רב-שנתית.
המזרן כבסיס ושאר המכשירים יחדיו הינם החלקים לבניית השלם: מדע הקונטרולוג'י.
המכתב שכתב ג'ו לנשיא ג'ון פ. קנדי.
פילאטיס כתב בשנת 1958 לנשיא הובר
״אני מקווה להוציא תחת ידי כמה אלפי מורים ב15-20 השנים הבאות להכשרה בשיטתי קונטרולוגי׳״
משמע לשלוט ולהתמקצע בכל מרכיבי שיטתו, 12 יחידות (ישנם עוד מכשירים קטנים נוספים).
ומה קורה היום?
אכתוב את דעתי הלא פופולרית:
שאלות ששווה לשאול!
?
כמה תוכניות הכשרה מלמדות את כל מרכיבי השיטה?
?
כמה תוכניות הכשרה קוראות לתוכנית: "פילאטיס קלאסי", אך מלמדות 3-4 מכשירים בלבד?
?
איזו מסגרת תמיכה מעניקים לקורסיסטיות לתרגל, ללמוד ולקבל פידבק מקצועי לאורך כל התהליך?
?
כמה ותק, שנות ניסיון ופז״מ יש למלמדי התוכניות?
?
מה עם אחריות מקצועית ומודעות עצמית לתרגל וללמד קונטרולוג׳י לפחות 10 שנים לפני שפותחים תוכנית הכשרה? (ללא קשר לכשרון, ליכולת ולאמביציה)
?
האם מוסיקאי/שף/אדריכל פותח תוכנית הכשרה והסמכה אחרי 2-5 שנים במקצוע? כשהוא בעצמו בוסר?
?
האם תלכי ללמוד צרפתית ממי שלמדה צרפתית לפני 4 שנים? איזה כלים היא תוכל להעניק לך?
?
איזו הסמכה והכשרה רכשו מלמדי התוכניות?
?
כמה שנים הם למדו עד שקיבלנו את התעודה וממי?
?
כמה שעות סטאז׳ הם לימדו? איזה מבחנים הם עברו?
כן, זה לגיטימי ומתבקש לשאול אותן.
נחזור לג׳ו:
כחלק מתוכניותיו של ג'ו לשיווק 12 יחידות מכשיריו, הוא יצר שיתוף פעולה עם חברת אטלס ע״מ שתייצר ותספק את מכשיריו לבתי ספר ואוניברסיטאות.
Atlas Athletic Equipment Company, חברת אטלס הייתה יצרנית ציוד ספורט תעשייתי
והיוותה נקודת מפגש בין עולמו של ג׳ו לבין תעשיית הכושר והבריאות האמריקאית.
שיתוף הפעולה עם חברת אטלס בין השנים 1945-1955 נוצר כחלק ממנגנון התרחבות,
שיווק ופרסום, להפיץ ולחשוף את שיטתו ומכשיריו למוסדות ולאזרחי ארה״ב.
ג׳ו וחברת אטלס עמלו יחדיו לעניין מוסדות ממשלתיים וצבאיים במערכת האימון שלו.
בהיבט משפטי ועסקי:
ג'ון מילר, הכותב והשותף בהפקת הספר Return to Life היה דמות מפתח בקשרים העסקיים האלו.
כעורך דין ותלמיד מסור, מילר סייע לג'ו בניהול המגעים מול חברת אטלס ובניסוח ההסכמים
לגבי הפטנטים והזכויות על המכשירים (+האנגלית של ג׳ו הייתה בסיסית).
מצד תיעוד הפטנטים:
רבים מהפטנטים המפורסמים של המכשירים היוו הבסיס הטכני איתו עבדו המהנדסים של חברת אטלס ליצירת הציוד.
אז למה היחסים עלו על שרטון? הסכסוך וניתוק היחסים.
פילאטיס היה פרפקציוניסט קיצוני,
הוא בנה את המכשירים המוקדמים שלו ושל אחיו פרד בעבודת יד, עם תשומת לב לכל בורג וקפיץ.
חברת אטלס, שהייתה יצרנית ציוד ספורט תעשייתית, חיפשה דרכים לייעל את הייצור ולהפוך אותו להמוני יותר.
ג'ו הרגיש שחברת אטלס מתחילה "לעגל פינות" בחומרים ובמידות כדי להוזיל עלויות.
עבורו, שינוי של ס״מ ברוחב הבר או בחוזק הקפיץ פגע במהות של קונטרולוג'י.
ג'ו היה מאוד רגיש מאוד לזכויות שלו על המצאותיו
בעוד שחברת אטלס החלה לשווק את מכשיריו תחת שמם בלבד וללא קרדיט לגו׳
מילר, עורך דינו של ג'ו, ניסה להסדיר את הקשרים המשפטיים,
אך נוצרו מחלוקות סביב השאלה למי שייך העיצוב הסופי של המכשירים שנמכרו לקהל הרחב.
בשנים 1953–1956 גברו המחלוקות לגבי איכות הייצור.
ג'ו החל להתלונן על כך שהחברה משנה את המפרט הטכני כדי לחסוך בעלויות, מה שפגע באיכות ובטיב הציוד.
ג'ו גם זעם עך כל שחברת אטלס מנסה לנכס לעצמה חלק מהפיתוחים שלו או למכור את המכשירים מבלי לתת לו את הקרדיט והתמלוגים שהגיעו לו.
מילר, עורך דינו של ג'ו, ניסה להסדיר את הקשרים המשפטיים, אך נוצרו מחלוקות סביב השאלה למי שייך העיצוב הסופי של המכשירים שנמכרו לקהל הרחב. בשנים 1953–1956 גברו המחלוקות לגבי איכות הייצור.
ג'ו החל להתלונן על כך שהחברה משנה את המפרט הטכני כדי לחסוך בעלויות, מה שפגע באיכות ובטיב הציוד.
ג'ו גם זעם עך כל שחברת אטלס מנסה לנכס לעצמה חלק מהפיתוחים שלו או למכור את המכשירים מבלי לתת לו את הקרדיט והתמלוגים שהגיעו לו.
הקרב על השם Branding
ג'ו רצה שהציוד יימכר תחת השם שלו וכהמשך ישיר לשיטתו ויצירתו.
אטלס, כחברה גדולה, רצתה לשווק את המוצרים תחת המותג שלה.
ג'ו הרגיש מנוצל, אטלס משתמשת בידע שלו כדי לבנות לעצמם שם, בעוד שהוא נדחק הצידה כ"יועץ" בלבד.
הניסיון הכושל להגיע לבתי הספר
ג'ו קיווה שדרך אטלס הוא יוכל להכניס את מערכת 12 היחידות שלו לכל בית ספר בארה"ב.
כשהתכנית הזו לא יצאה לפועל ברמה הלאומית כפי שציפה, הוא האשים את אטלס בכך
שהם לא דוחפים את החזון שלו מספיק חזק.
היחסים הסתיימו בסכסוך גדול ובנתק מוחלט. מתחילת שנות ה 60 ג'ו חזר לייצר חלק מהציוד בצורה עצמאית יותר, או דרך יצרנים קטנים שנשמעו להוראותיו המדויקות.