היום נקפוץ במנהרת הזמן לסטודיו של ג׳ו וקלרה בניו יורק ונכיר שלושה מלקוחותיו של פילאטיס
שהעריצו אותו כמדען הגוף, כדמות חשובה ומשמעותית להצלחת הקריירה שלהם.
נוכל להבין טוב יותר את נקודת הפריצה הגדולה של ג׳ו בה הפך להיות גורו בריאות של הסלבריטי,
של עולם הבידור והבמה הניו יורקית.
היפים והמפורסמים הגיעו לסטודיו בשדרה השמינית, מנהלי להקות המחול והרקדנים
התאהבו בו לחלוטין, וכיצד כל זה השפיע לאחר מותו של ג׳ו על ציביון השיטה
שרבות שווקה כשיטה לרקדנים וזה כמובן רחוק שנות אור מהאמת ומכוונתו של ג׳ו.
"Joseph Pilates is a genius of the body.
He knows more about muscles than any living person."
George Balanchine
ובתרגום לעברית:
"ג'וזף פילאטיס הוא הגאון של הגוף. הוא יודע על שרירים יותר מכל אדם חי"
-ג'ורג' בלנשיין-
כוראוגרף ומקים להקת הבלט The N.Y city ballet
ראשית כל חשוב להבין את ההקשר התרבותי: הסטודיו בשדרה השמינית בניו יורק נפתח בשנת 1926.
בשנים אלו, החלה בניו יורק פריצה של חדשנות תרבותית, אומנותית וחברתית,
האזור סביב הסטודיו היה מרחב בעל אופי ייחודי המתאפיין באווירה יצירתית, אינטלקטואלית חיה ובועטת,
מקום פורה המזמין לשבירת מוסכמות ופריצת דרך כתמצית ליצירה ולביטוי אישי.
אזור שהתאפיין בגיוון ועושר תרבותי: אומנות, יצירה ושגשוג.
למה?
אלו שנים של מהפיכה תרבותית, חברתית ופוליטית בניו יורק.
האזור היה מרכז הבוהמיה של אמני ניו יורק.
כאן התכנסו אנשים יצירתיים, אינטיליגנטיים (ומרדניים לעיתים)
להחליף רעיונותיהם על אומנות, שירה ופילוסופיה.
זהו מרכז של אומנים, סופרים, מוזיקאים, ציירים ופסלים,
כאן הם חיו ויצרו בסטודיואים שלהם. זהו מרכז האומנויות והספרות המודרנית.
בנוסף לכך, הייתה נוכחות גדולה של מהגרים בעיקר מאירופה ומרוסיה, כאן יצרו את קהילותהם.
ועכשיו נוכל להבין טוב יותר מי היו הלקוחות של ג׳ו
היום נכיר שלושה פורצי דרך בתחומם:
ג'ורג בלנשיין
רקדן וכוראוגרף רוסי מפורסם ומוערך, המנהל האמנותי האגדי אשר הקים את ביה"ס
לבלט האמריקאי ואת להקת המחול המפורסמת בעולם The New York City Ballet.
הסטודיו של להקתו והסטודיו של ג׳ו היו באותו הבניין
ג'ורג' בלנשין, היה אולי התומך הגדול והחשוב ביותר של ג'וזף פילאטיס.
הקשר ביניהם היה כה הדוק, עד שבלנשין נהג לומר שהשיטה של ג'ו היא חלק בלתי נפרד מהכשרת הרקדן הקלאסי.
הוא הזמין את ג'ו להעביר שיעורי Contrology בבית הספר של הלהקה בשנות ה 50,
מה שהפך את השיטה לחלק מתוכנית הלימודים הרשמית של הרקדנים.
הם נהגו לשבת יחד ולדון באנטומיה ובתנועת הגוף,
בלנשין אפילו הציע פעם לג'וזף לפתוח סטודיו ממש בתוך בניין התיאטרון
של הלינקולן סנטר כדי שיהיה נגיש לרקדנים בכל רגע.
הוא כ״כ האמין בו ובעבודתו, שהיה לוקח אליו באופן אישי רקדנים שסבלו מפציעות כרוניות,
מתוך ביטחון מלא שג'ו הוא היחיד שיכול להחזיר אותם לבמה.
בלנשין היה ידוע בכך שהוא לא היה מתחיל חזרות עם רקדנים פצועים לפני ששלח אותם לסטודיו של ג'ו.
הוא הסביר זאת כך:
"אני שולח את הרקדנים שלי לג'ו כדי שהוא יסדר להם את המכונה.
הוא הופך אותם למאוזנים, חזקים וארוכים יותר.
השיטה הזו היא הדרך הטובה ביותר למנוע פציעות.
היא מלמדת את הרקדן איך להשתמש במרכז הגוף שלו
במקום להעמיס על המפרקים"
-ג׳ורג בלנשיין-
מרתה גראהם
כוהנת המחול המודרני המבריקה, יצירתה ועבודתה עסקה בשבירת גבולות המחול הקלאסי
אל דרך ביטוי עצמאית וחדשנות פורצת דרך בתחום התנועה והבמה.
גראהם בנתה את כל שיטת המחול שלה על המושג "Contraction and Release" (כיווץ ושחרור)
שמתחיל מהאגן והבטן. היא מצאה בשיטתו של ג'וזף Contrology את הבסיס הפיזיולוגי המושלם לכך:
התנועה שמגיעה מה POWER HOUSE
היא הייתה שולחת באופן קבוע רקדנים שנפצעו לסטודיו של ג'וזף.
היא נהגה לומר להם: ״Go to Joe, he’ll fix you״
היא העריכה את העובדה שג'ו לא נזקק לצילומי רנטגן כדי להבין מה לא בסדר בגוף של רקדן.
הייתה אחת הראשונות שביקשו מג'וזף לייצר גרסאות מותאמות של המכשירים עבור הרקדנים שלה.
היא האמינה שה Spine Corrector הוא הכרחי לכל רקדן מודרני כדי לשמור על גמישות הגב.
היה ביניהם הסכם שבו רקדני הלהקה שלה מקבלים עדיפות בסטודיו של ג'ו בשעות הבוקר המוקדמות,
לפני שהגיעו אנשי החברה הגבוהה של ניו יורק.
למרות שג'וזף היה ידוע כאיש קשה ובוטה, הוא רחש כבוד עצום למרתה גראהם.
עדים בסטודיו סיפרו שכאשר היא הייתה נכנסת בדלת, ג'ו היה עוצר הכל כדי לברך אותה לשלום, מחווה נדירה עבורו.
הנה מס׳ ציטוטים ממס׳ ארכיונים ואוטוביוגרפיות:
"הוא היה איש קטן, קשוח ועקשן עם עין של נשר.
הוא לא היה נותן לך לנוח עד שהיית מבצע את התנועה
בדיוק כפי שראה אותה בדמיונו."
—-
"הוא היה מסתכל על רקדן צועד בחדר ואומר מיד:
'הברך השמאלית שלך חלשה כי האגן שלך לא מאוזן'
והוא תמיד צדק."
—-
"ג'וזף פילאטיס הוא האיש שהפך את הסטודיו שלו
לבית החולים של הרקדנים שלי.
הוא ידע לתקן את מה שאנחנו שברנו על הבמה.
אם אתם רוצים לרקוד עד גיל 70,
אתם צריכים ללכת ללמוד איך לנשום ולנוע אצל ג'ו."
-מרתה גראהם-
קתרין הפבורן
האחת השחקניות הגדולות והמשפיעות ביותר בתולדות הוליווד,
ומי שהגדירה מחדש את דמות האישה על המסך ומחוצה לו.
〉 שיאנית פרסי האוסקר: היא מחזיקה עד היום בשיא של 4 פרסי אוסקר לשחקנית הטובה ביותר, הישג שטרם נשבר.
〉 היא הייתה ספורטאית בנשמתה, שחתה, שיחקה טניס וגולף ברמה גבוהה וגם התאמנה אצל ג'וזף פילאטיס.
החיוניות הפיזית שלה הייתה סימן ההיכר שלה עד גיל מבוגר.
בביוגרפיות עליה מצוין כי היא נהגה לומר שהיא שואבת את כוחה מ"משמעת גופנית".
הפבורן הייתה מודל לחיקוי ועצמאות נשית:
בעידן שבו נשים בהוליווד היו אמורות להיות זוהרות וכנועות,
הפבורן הייתה ידועה באופייה העצמאי, החצוף והאמיץ.
היא סירבה ללבוש שמלות ביומיום והעדיפה מכנסיים, צעד מהפכני לאותה תקופה.
הפבורן הייתה לקוחה קבועה בסטודיו של ג'וזף וקלרה פילאטיס בשדרה השמינית
בשנות ה 30 וה 40 בתקופת שיא הקריירה ההוליוודית שלה.
היא הייתה מגיעה לסטודיו ללא ליווי, לבושה בפשטות ומתאמנת לצד תלמידים אחרים מבלי לבקש יחס מועדף.
רומנה סיפרה שהיא הקפידה לנקות את המכשירים בסיום כל אימון, בהתאם לדרישות של ג'ו.
היא הייתה תלמידה מן המניין, כפופה לחוקים הנוקשים של ג'ו.
לא מצאתי ציטוטים של הופברן על העבודה עם ג׳ו אבל יש תיעוד אחד ממש מעניין:
יום אחד הפבורן איחרה לשיעור בכמה דקות.
פילאטיס סירב להכניס אותה לסטודיו ואמר לה:
"אם את לא יכולה להגיע בזמן, את לא יכולה להתאמן".
היא קיבלה את הדין וחזרה בשיעור הבא בזמן
זמרים, שחקנים, אנשי במה, ספורטאים, אנשי רוח, סופרים, ציירים, מעצבי אופנה,
משפיענים וכוכבי הוליווד, כולם הגיעו ללמוד מגו׳ הקשוח, התובעני והבוטה.
הוא קיבל את כולם ללא הבדל דת גזע ומין.
הוא התייחס לכולם כשווים ולא התרשם יתר על המידה מכוכבים ואנשים מפורסמים
אבל בהחלט ידע למנף את מעמדם והצלחתם לטובת שיווק שיטתו.